.jpg)
גדעון סער - שר החינוך מוליך מדיניות חינוכית אינסטנט. אכיפת משמעת וענישה. במשך שנים ידענו שתוצאות החינוך ניכרות אחר שנים אחדות . והנה - מדלגים על שלב החינוך - לעניננו - מניעה של אלימות בבית הספר וברחוב... בתהליך מקוצר.
אני מביאה דברים בשם אומרם:
אנא קראו את דבריהם של הניצב בדימוס צבי צור, אסף חפץ המפכ"ל לשעבר ושל הקרימנולוגית אראלה שדמי:
מתוך כתבתו "בטוחים אבל פחות" של אבי כהן, ב"ישראל היום, שישבת 9.4.2010
- "אפשר להכניס גלאים אבל לא באופן גורף אלא לפי תחושות או ידיעות מודיעיניות" אומר חפץ.
צור: "אני אישית נגד גלאי המתכות בבתי הספר וסבור שיש להשקיע בפיקוח בענישה ובחינוך של הילדים ולא באמצעים שהתועלת שלהם שולית."עם זאת שני הבכירים לשעבר במשטרה מסכימים שהשומר בשער בית הספר הוא החוליה האחרונה.
חפץ: "הבעיה בנוער היא שזה גם עניין של חינוך מהבית. בתי ספר לא מגיבים על הפרת נורמות. ברגע שיגיבו ותהיה תחושה שכל מי שעושה עבירה יש מישהו שאכפת לו ודואג לכך התמונה תשתנה. צריך לטפל כבר בעבירות הקטנות אחרת זה יעבור לעבירות חמורות יותר." צור: "לצערנו בשנים האחרונות יש רגרסיה בכל מה שמייצג מרות וסמכות. היעדר הרתעה מספקת והתרופפות הסמכות ההורית כמו גם זו של המורה הכבול ביכולתו לחנך בביה"ס למעט העברת הידע מייצרים עבודה רבה עבור המשטרה שהיא הקצה האחרון בשרשרת האמורה למנוע את העבירה. על כן ללא ספק שחיזוק המערך בחינוך ברווחה ובמערכים הסוציאליים התומכים יוריד באופן משמעותי את היקף הפשיעה."
קריאת-ביניים: מאין לצור שהמורה כבול ביכולתו לחנך בביה"ס? כל מורה שנפגש עם תלמידים הוא מחנך. בין שהוא מודע לכך ובוחר את צעדיו ובין שאינו מודע והמחדל - מחנך גם הוא. דרכי החינוך הן רבות ומגוונות - וענישה היא הכלי האחרון והפחות רצוי על מנת לחנך. כואב עד מאוד לגלות שכל כך הרבה מורים ואנשים ממקבלי ההחלטות וממעצבי דעת הקהל - מאמינים עד כדי כך בכוחה של הענישה. גם האיום בענישה אינו "יועץ חינוכי" טוב.
בארץ חוזים שטבח בבית ספר בישראל כפי שקורה חדשות לבקרים בארה"ב הוא רק עניין של זמן. צור: "העניין של טבח בבית ספר רחוק עדיין אם כי ידוע למי ניתנה הנבואה".
פחד או הפחדה? הקרימינולוגית ד"ר אראלה שדמי יכולה לקנות כל מילה ככל שהדברים אמורים במניעה באמצעות חינוך נכון ואספקת שירותי רווחה נאותים אולם בתרבות הישראלית המניעה אינה הדרך המקובלת לטפל בבעיות. "במדינה שלנו כדי להילחם בפשיעה מפעילים את תרבות הפיקוח" היא אומרת. "זאת התשובה של המדינה לכל החששות והפחדים האלה. יותר שוטרים יותר חוקים דרקוניים יותר מצלמות אף שהן לא הצליחו בלונדון שהיא העיר המרושתת ביותר בעולם. הפתרונות של המדינה - 'עיר ללא אלימות' וסיירות פיקוח של הורים אינן באמת פותרות את הבעיה. אם ייקחו ויבדקו את תופעת השכרות בקרב הנוער ימצאו בין השאר שהנוער מוטרד אין לו ביטחון יש עליו לחצים גדולים. אבל במקום לברר ולהתמודד עם הבעיה מעדיפים להעניש.
עיה נוספת היא מה ששדמי מכנה "מדיניות ההפחדה.""בכל נושא במקום להתמודד עם הבעיות ולפתור אותן המדינה אוהבת להפחיד אותנו. יש מי שאמר שאנו חיים בתרבות הפחד: 'אם תאכל את זה תקבל סרטן' 'אם לא תעשי ממוגרפיה יהיה לך סרטן השד.'אם תשים לב מיד עם תום האינתיפאדה עלתה איראן לכותרות. יש במדינה שלנו מניפולציה פוליטית על גבי האזרחים. אפילו אפרים סנה ניסה להיכנס על הפחד של הציבור לכנסת אבל זה לא הספיק לו. כעת מפחידים אותנו ואומרים לנו שיש למעלה ממיליון פליטים במצרים שרוצים להיכנס לארץ וכשזה יגמר ימצאו משהו אחר כדי להפחיד אותנו."במילים אחרות אלמלא מפלס ההפחדה טוענת שדמי גם רמת החרדה היתה נמוכה יותר
אבל את רואה שעל פי הסקר 60 אחוזים סבורים שהפשיעה היא הסיכון הגדול ביותר היום בארץ. "אנו נוטים לערבב בין חרדה מפשיעה לבין איום ממשי מרמת הפשיעה. רמת החרדה של נשים למשל יותר גבוהה משל גברים אבל הסיכון להיות קורבן דווקא גבוה יותר אצל הגברים. חרדה מפשיעה ואיום ממשי הם תופעות נפרדות." גם לתקשורת יש קשר לחששות הציבור?
צור: "לתקשורת יש חלק פעיל בעיצוב דעת הקהל בהיותה מובילת האג'נדה היומית. לסיקור הנרחב לתופעות הפשיעה כמו גם לתאונות הדרכים יש תרומה להעלאת רמת החרדה של האזרח מתופעות אלה."
אני מקווה שמעט מדברי חז"ל יתגשמו - אולי טיפ-טיפה של גאולה?!!
רשומות
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=scientologyexposed
השבמחקזהו קישור אל בלוג העוסק החושף את ההתנגדות לסיינטולוגיה ברחבי העולם. בכל העולם עושים ככל האפשר כדי להפסיק את פעילותה של הכת המסוכנת הזאת ואילו בארץ חולקו חוברות מטעם הסיינטולוגיה בבתי הספר בתקופת כהונתה של לימור לבנת. כיוון שבאחרונה סיינטולוגים רבים נוטשים את הארגון וחושפים את מה שקרה להם שם חשוב שכל מי שקשור בחינוך ילדינו יהיה מודע לחומרים אלו.