מה בבלוג ולמה?

מטרות הבלוג להביא לידיעתכם מידע מגוון על זכויות הילד. בכוונתי לשתף אתכם, ילדים הורים ומורים - בידע ומידע שאספתי במשך 20 שנות פעילות אקדמית וציבורית בתחומים שונים של זכויות הילד בעיקר בתחום החינוך והכשרת מורים במכללת סמינר הקבוצים בתל-אביב, באגודה הבינלאומית לזכויות הילד ובועד הישראלי למען יוניסף. כפעילה וחוקרת של זכויות הילד אני מייחסת חשיבות רבה להעלאת אמנת זכויות הילד על סדר היום של אנשי חינוך, חברי-כנסת בשדולה למען הילד, ובין הורים וילדים.בלוג זה- אמור להיות כתובת לילדים, הורים ומורים שרוצים לדעת יותר על זכויות הילדים בישראל ובעולם.



בקרוב תמצאו בבלוג:



- מאמרים והמלצות על ספרים ותוכניות לימודים ומערכי-שיעור המאפשרים שילוב של אמנת זכויות הילד בתוכנית הלימודים.

- רשימת כתובות של ארגונים שעוזרים לילדים במצוקה

- פינה לציורים שירים וסיפורים של ילדים

- אירועי אקטואליה: קטעי עיתונים ותגובות והארות הנוגעות לזכויות הילד



כתובת לשליחת מכתבים וציורים – e-mail: rina.yitzhaki@gmail.com

יום רביעי, 30 ביוני 2010

לחדש את הקריטריונים להצלחה

עידו כץ כתב: שערורייה: "התכנית לחינוך אישי" מתוארת בכותרת הארץ ועל ידי דוח משרד החינוך ככישלון למרות היותה הצלחה על פי כל הסימנים! כנסו לכתבה וראו: ירידה של 50 % במספר המעורבים באלימות! קירבה בין מורים לתלמידים. אפילו עלייה במספר הזכאים לבגרות - מול חוסר סבלנות ראייה ערכית מעוררת שאלות במשרד החינוך. כנסו, קראו והגיבו:

ראש הטופס


Rina Yitzhaki הבנת הנקרא או אטימות דו"ח במשרד החינוך: תוכנית הדגל של המשרד בחטיבות הביניים נכשלה - חינוך וחברה - הארץ
www.haaretz.co.il?!
אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה על הניסיון החינוכי בבת-ים.
מקריאת הכתבה התרשמתי שמדובר בסיפור הצלחה. והנה - מסתבר למשרד החינוך יש קריטריונים אחרים. מתי ישב מישהו במשרד - ובעיקר אנשי חינוך ולא פקידים - וחשב מהם ההישגים הראויים לבוגר בית הספר? ומאין החשש מכל ניסוי או רעיון חדש שמצליח להחליף את הגישות הקיימות שכולנו כבר נוכחנו בכשלונן?
אני קוראת לכל מי שאכפת לו - לעודד את המשך התוכנית. הגיע זמן להבין ששביעות רצון מבית הספר ויחסי מורה תלמיד טובים שווים יותר מעוד כמה נקודות בציון. יתר על כן, אווירה טובה והרגשת שייכות מביאים בהמשך גם סקרנות ורצון לדעת. ואם ידעו דברים אחרים - גם כן טוב. ובעיקר שלא ייחשבו ל"כשלון חינוכי" הם רחוקים מכך.


jדשות, ידיעות מהארץ והעולם - עיתון הארץ

www.haaretz.co.il

אתר הארץ מציע חדשות, מידע, ותכנים שפורסמו בעיתון הארץ ומבזקים המעודכנים בזמן אמת בנושאים מדיני, פוליטי, כלכלה, ספורט ועוד

יום שלישי, 29 ביוני 2010

בקשת רשות - למה?

בימים אלה כתבתי על הנוהג הרוֹוח בין ילדים למבוגרים בדבר בקשת רשות לעשיית... מה שרוצים לעשות. העליתי מילת חיפוש לגוגל "בקשת רשות" ולהפתעתי קבלתי עשרות ערכים שעוסקים ב'פורמליטיס' של עורכי דין . אז לא לזה אני מתכוונת.
מותר? אסור? - "מי הרשה לך?" לבקש רשות זו חוויה יומיומית של ילדים. אני תוהה על מקורו של המנהג הפדגוגי הזה. ומנסה להבין את השלכותיו - מעבר לעניין הספציפי למשל מותר או אסור לי לאכול שוקולד... אלא ההרגל או הנוהל של קבלת רשות לכל פעולה, ואולי לא לכל פעולה אך להרבה מאוד דברים שאנחנו עושים.
מתי ואיך מתפתחת אצל הילד היכולת להחליט מה מותר ומה אסור? כמה מידידי המבוגרים עדיין שואלים זאת... סוג של קונפורמיזם? ואולי מדובר במיקוד שליטה? תלות? דרגת-חופש? מה הם תחומים בהם מתבקש להחליט על פי שיקול דעת אישי? ברור שאינני מדברת על דברים שיש עליהם חוק ברור. איש לא שואל ברצינות אם מותר/אסור לנסוע באור אדום. והיפוכו של דבר, ברור שלא נתייעץ עם החוק כאשר אנחנו רוצים לכתוב שיר או לצייר... אך יש הרבה מאוד תחומים אפורים.
אז ברשותכם - אתם מוזמנים להתייחס, ומי שרוצה יוכל גם להביא דוגמאות מחייו כילד או ילדה או כאדם מבוגר.

יום שבת, 5 ביוני 2010