מה בבלוג ולמה?

מטרות הבלוג להביא לידיעתכם מידע מגוון על זכויות הילד. בכוונתי לשתף אתכם, ילדים הורים ומורים - בידע ומידע שאספתי במשך 20 שנות פעילות אקדמית וציבורית בתחומים שונים של זכויות הילד בעיקר בתחום החינוך והכשרת מורים במכללת סמינר הקבוצים בתל-אביב, באגודה הבינלאומית לזכויות הילד ובועד הישראלי למען יוניסף. כפעילה וחוקרת של זכויות הילד אני מייחסת חשיבות רבה להעלאת אמנת זכויות הילד על סדר היום של אנשי חינוך, חברי-כנסת בשדולה למען הילד, ובין הורים וילדים.בלוג זה- אמור להיות כתובת לילדים, הורים ומורים שרוצים לדעת יותר על זכויות הילדים בישראל ובעולם.



בקרוב תמצאו בבלוג:



- מאמרים והמלצות על ספרים ותוכניות לימודים ומערכי-שיעור המאפשרים שילוב של אמנת זכויות הילד בתוכנית הלימודים.

- רשימת כתובות של ארגונים שעוזרים לילדים במצוקה

- פינה לציורים שירים וסיפורים של ילדים

- אירועי אקטואליה: קטעי עיתונים ותגובות והארות הנוגעות לזכויות הילד



כתובת לשליחת מכתבים וציורים – e-mail: rina.yitzhaki@gmail.com

יום ראשון, 13 בספטמבר 2015

כמה שורות על הספר כולו.

הספר "הזכות ה – 12 זכות הילד להישמע ולהשתתף" מעלה לתודעה את שאלת זכויות-הילד בכלל ואת הזכות ה – 12 בפרט. ומהן יתר הזכויות? "אמנת זכויות הילד" נכתבה ונערכה במשך עשר שנים על ידי אנשי חינוך אנשי משפט ומומחים שמייצגים תרבויות ושפות רבות, על סמך נתונים שנאספו על מצב הילדים.
מניתוח הנתונים התברר מעבר לכל ספק, כי מילדים רבים בעולם נשללות הזכויות הבסיסיות המגיעות להם, ולפיכך יש צורך במסמך משפטי, מחייב, שיביא לשיפור מעמדם ברחבי העולם. לאחר ניסיונות קודמים, דוגמת הצהרת-זכויות הילד בשנת 1959, גובשה הצעה מפורטת, המכסה את כל תחומי חייהם  של הילדים, ומחייבת את כל המדינות שהצטרפו לאמנה שנחתמה בשנת 1989. האם האמנה השיגה את מטרתה? גם היא אחת מהשאלות שהספר מבקש לבחון.


שני נושאים, בספר מהווים רקע חשוב להבנת נושא הזכויות ובעיקר הזכות ה-12 הזכות להישמע.
האחד: היסטוריה של הילדות. "מעולם לא ראיתי ספר היסטוריה של הילדות", אומרים לי הקוראים הראשונים, ואכן יש נטייה לראות את הילדים כחלק של האנושות כולה, אולם מבט מעמיק מגלה שלגבי ילדים נהגו חוקים וכללי-משחק אחרים ולימוד ההסיטוריה של המושג "ילדות" עשוי להאיר ולהסביר נקודות חשובות בנושא זכויות הילדים והתפתחותן.
 השני: מיפוי והבנת הכוחות העיקריים המשפיעים על מצב הילדים ומעמדם בעולם בהיבט היסטורי; כוחה של ספרות-הילדים, כוחה העריץ של הכלכלה, וכוחו של הפמיניזם  שלכל אחד מהם היו השפעות על היחס אל הילדות.
המושגים "ילדות" והזכות להישמע" הם מושגים חדשים. בפרק "מאין הופיעו? המצאת הילדות והמצאת "הזכות להישמע" - מובאות התפיסות שרווחו בעבר לגבי שני המושגים וכיצד השפיעו על זכויות הילדים.
הספר מתאר את מסלול ההתפתחות של תפיסת הילד כאדם נושא זכויות: מאפס זכויות בעבר הרחוק לקראת הבנה והידברות עם ילדים במאה העשרים  והעשרים ואחת.
משחר ההיסטוריה ועד לאלף אחרי הספירה הייתה מקובלת הריגה ונטישה של ילדים. מן המאה השלוש עשרה מסתמן שינוי
   ומתפתחת  הערכה רבה יותר לחיי הילד, אך הערכה זו, מלווה עדיין בשיטות חינוך נוקשות ואלימות. מאוחר יותר רק במאות השבע-עשרה והשמונה עשרה מתעוררות הכרה והערכה לחיי הילדים. הילד הופך מנֶטֶל לנֶכֶס.  נוצרים דפוסים ידידותיים ליחסי הגומלין בין מבוגרים לילדים. השינוי הדרמטי מתחולל רק במאה העשרים. כאשר ב - 1924 קוראים יאנוש קורצ'אק ואגלנטין ג'ב בחבר הלאומים להתחייבות כלפי הילדים,  קריאתם מתחילה להתפתח – לאט לאט, לאורך המאה, למה שנקרא היום: "אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד 1989" שהסעיף ה - 12 שלה, הוא הנושא של ספר זה.
הפרקים הבאים מתייחסים בהרחבה לזכות להישמע על היבטיה וזיקותיה למצב הילדים, ואל הדיאלוג כמרחב הפעולה של הזכות להישמע. בנוסף לדיון התאורטי יש גם מידע מעשי שנועד לסייע למחנכים להביא את הנושא לכיתותיהם.
הספר מזמין את קוראיו להתבוננות ביקורתית  ביחסי המבוגרים אל הילדים, ברמת הפרט: אני המבוגר כהורה ואני המבוגר המורה. וברמת הכלל – אנחנו מוסדות הקהילה, בתי הספר, בתי החולים, בתי המשפט ומועצות עירוניות
אני סבורה, שהספר  עשוי להאיר את עיניהם של  כל מי  שחי ועובד עם ילדים: הורים, רופאים, יועצים, שוטרים, מדריכים.

הספר מתייחס בכבוד רב אל הילדים ורואה בהם שותפים לקידום ענייניהם-ענייננו.