מה בבלוג ולמה?

מטרות הבלוג להביא לידיעתכם מידע מגוון על זכויות הילד. בכוונתי לשתף אתכם, ילדים הורים ומורים - בידע ומידע שאספתי במשך 20 שנות פעילות אקדמית וציבורית בתחומים שונים של זכויות הילד בעיקר בתחום החינוך והכשרת מורים במכללת סמינר הקבוצים בתל-אביב, באגודה הבינלאומית לזכויות הילד ובועד הישראלי למען יוניסף. כפעילה וחוקרת של זכויות הילד אני מייחסת חשיבות רבה להעלאת אמנת זכויות הילד על סדר היום של אנשי חינוך, חברי-כנסת בשדולה למען הילד, ובין הורים וילדים.בלוג זה- אמור להיות כתובת לילדים, הורים ומורים שרוצים לדעת יותר על זכויות הילדים בישראל ובעולם.



בקרוב תמצאו בבלוג:



- מאמרים והמלצות על ספרים ותוכניות לימודים ומערכי-שיעור המאפשרים שילוב של אמנת זכויות הילד בתוכנית הלימודים.

- רשימת כתובות של ארגונים שעוזרים לילדים במצוקה

- פינה לציורים שירים וסיפורים של ילדים

- אירועי אקטואליה: קטעי עיתונים ותגובות והארות הנוגעות לזכויות הילד



כתובת לשליחת מכתבים וציורים – e-mail: rina.yitzhaki@gmail.com

יום שלישי, 27 ביולי 2010

רצח הילדים - מקרה פתולוגי, טרגדיה או "אור אדום" לחברה שלנו?

לצפייה במסך מלא

0

חברה וקהילה פגיעה בילדים, עובדי רווחה

2 תגובות יום שלישי, 27/7/10, 10:13

מיותר כמובן לספר מה היה , כולכם יודעים. מצאתי מעין "סיכום תמציתי" בקהילת http://cafe.themarker.com/topic/1689688/

ואני מביאה ציטוט קצר ממנו. מדובר באמירה ערכית ברורה. מצאתי לנכון להגיב - ואני רוצה להוסיף גם הסתייגות.

לא נכון לדעתי לנצל את המקרה כדי להשתלח בעובדי הרווחה.

נכון לבדוק ולרענן קריטריונים ונהלים. נכון להרחיק אנשים שאינם מתאימים לתפקידם.

ציטוט: http://cafe.themarker.com/topic/1689688/

"אב רצח את שלושת ילדיו בשנתם. ילדיו התארחו אצלו במהלך סוף השבוע

מתוך הנחה שיהיה להם כיף במחיצתו, מתוך ההנחה הפשוטה "ביתי הוא מבצרי" - האומנם?

התבדינו ולא בכדי.

הוא העז לעשות זאת כשעיניהם עצומות - ולו רק כדי שמבט עיניהם לא ישפוט אותו

בעת מעשיו הנלוזים...

זה הפך להיות עניין שבשגרה.

הורים מתוסכלים, מלאי זעם, שחווים בעיות קשות ומהמורות העומדות בדרכם -

מוציאים את כל הזעם העצור הזה על ילדיהם, בשר מבשרם.

אי אפשר להבין כיצד הם מנתקים עצמם רגשית ופועלים בדרך שאין ממנה חזרה.

הנקם עומד בראש מעייניהם ולא משנה כהוא זה המחיר הכבד.

אין כל הצדקה לחוויות האישיות שהם חווים, וזו דרך פסולה מעיקרה לעקוד את ילדיהם

על מזבח הכאב הפרטי שלהם.

הטרגדיה הזו מהווה תזכורת עגומה לשורה של ילדים, שנורו, הוטבעו, נחנקו, נשרפו בידי הוריהם,

ועוד רבות השיטות....

בדרך כלל הפגיעה בילדים מתוכננת מראש ובקור רוח על ידי אבא או אמא.

דווקא המקור לבטחון, המקור להגנה מכל פגע - הוא זה שהופך להיות המפלצת.

אותה מפלצת, שמחליטה להוציא גזר דין מוות לילדים, המהווים אמצעי לפגיעה באחר."

התגובה שלי:

מזועזעת וכועסת מאוד. מצב הילדים בארץ הולך ומתדרדר, וזה תמיד קשור לתקציבים ולתקנים. בסוף ברגע המשבר זה נופל על איזה פקיד/שוטר/ מורה/מטפלת שבמקרה הם היו שם ברגע האחרון. ילדים דורשים טיפול והמדינה חייבת - חייבת - חייבת חייבת להבטיח את שלומם ולאפשר להם לחיות בסביבה מוגנת. זאת לא המלצה זאת חובת המדינה. וכמו שמוצאים כספים לכל ה.... יש לגייס את המשאבים להגנת הילדים. הזלזול בילדים - גדל בעקבות דיבורים בלתי אחראיים על "שימוש נדיב וליברלי מידי בזכויות הילד" ראה שר החינוך.... בשום מקום בעולם ובוודאי לא בארץ עדיין לא התממשו זכויות הילד ובוודאי שלא בהפרזה. הכל דיבורים. ייתכן שרעש מסוים שנעשה במערכת החינוך בעבר - גרם לרבים לחשוב ש"הנה באה גאולה וזכויות הילד מתממשות".

אז תשכחו מזה. בינתיים ועל החשבון - מנסים לבטח את חוק זכויות התלמיד - ומקצצים בכל מיני תקציבים שפוגעים בילדים ובאיכות השירותים שהם צריכים לקבל. אין לנו ילדים אחרים... את אלה שיש צריך לגדל באהבה ובכבוד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה