ספרים לילדים, בית-ספר להורים מאת רינה יצחקי
הורים הם לעתים קהל היעד האמיתי, של ספרי ילדים. וטוב שכך. במהלך חווית הקריאה לילדים, ההורים פוגשים את ההורה "הספרותי" – ההורה שתגובותיו שקולות, שמתפקד "כמו שצריך" com il fou - ההורה הקורא / מקריא לילדיו משתמש במילים ששם הסופר בפיו, ומאמץ ולו לרגע את גישתו של ההורה הזה. הוא יכול להתרשם מהתגובות של ילדיו שלו. בית ספר להורות ראשון במעלה. בכוחה של יצירה כזו, תוך קריאתה לילדים לייצר תובנות חדשות ואהבה.
החברה הסודית של רחלי
כתב: דויד גרוסמן
איורים: גלעד סופר
עם עובד 2010
התשובה נמצאת בין השורות. לרחלי יש הורים. יחסי הגומלין שלהם, מן האופן שהם פונים אל רחלי, ומן האופן שהם מקשיבים לה ונענים לה, מהם, ולעת עתה – מתפתח אצלה דימוי עצמי חיובי, ורק מהם היא לומדת , ומסוגלת להעניק כרגע, לחברה המצוירת שלה. בבוא הזמן היא תוכל לעשות זאת עם חברה אמיתית.
רחלי מייצרת חברה שהיא במידה רבה בת דמותה. היא מדברת מגרונה, ומביעה את צרכיה ומשאלותיה. רחלי "יודעת" שהחברה שלה פוחדת מהחושך. היא מוציאה את העניין – כשהיא מתייחסת אל החברה המפחדת, ו"מעבדת" את הפחד שלה, ככל הנראה.
ולעניין אקטואלי:
לאלה שחוזרים ואומרים: "הילדים של היום אינם הילדים של פעם" אני יכולה לומר: "נכון, גם ההורים של היום אינם ההורים של פעם".
אז למה שלא תיקחו את הספר, תקראו, לעצמכם ולילדיכם, ותפליגו על כנפי הדמיון היוצר, עם חברים דמיוניים, ובעיקר כאלה, ש"עולים מדרגה" וחוזרים למציאות, גדולים ובוגרים יותר. כאלה שכבר הולכים לישון לבד, בלי החברה המצוירת.
חבר דמיוני – אחר, יוצרת שלומית כהן-אסיף פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס ראש הממשלה, פרס זאב ועוד.
בשיר מתוך ספרה החדש: ציפור, לאן את נוסעת?
כהן-אסיף גורמת לנו להתבונן בשבריר של רגע, ברעיון שאותו היא מפתחת בפגישה של ילד עם צייר. בניגוד למקובל, במקום הבקשה הקלאסית "צייר לי....כבשה" הילד מבקש מן הצייר – "אַל תצייר לי ... וכאן אנחנו מתחברים לעולמו הפנימי של הילד ואולי גם לפחדים: "- אל תצייר לי זאב... – אל תצייר לי נחש... "צייר לי משהו מרגיע" ...
אל תצייר לי זאב
עם מלתעות ולֹעַ
הוא יֵצֵא מן הציור
וִיזַנֵק לבלוֹעַ.
אל תצייר לי נחש
ותגיד לי שהוא יָדִיד
הוא יֵצֵא מן הציור
וכָל כָּךְ יַפְחִיד
צייר לי משהו מַרְגִיעַ
כלבלב על שטיח
רק יצא מן הציור
נביחות הב-הב יַשְׁמִיעַ
אקרא לו ג'וני
אֲחַבֵּק אותו בשתי יָדַיִם
יש לי שם לכלבלב
ואין לי כלבלב עדין
אז צייר לי כלבלב
שיבוא פה לגור
צייר לי כלבלב
שֶׁיֵצֵא מן הציור.
נעים להיזכר ב: "יוסי ילד שלי מוצלח" ע. הלל שחוזר הביתה עם כלבלב הוא מחזיק בשתי ידיו.
רשומות
תודה רבה על ההמלצות! ספרים אלה יהיו תוספת חשובה לאוצר הספרים של הנכדים שלנו, שיגדלו מהר להיות בני אדם.
השבמחק