בימים אלה אני כותבת פרק על יאנוש קורצ'אק. האיש שטבע את המושג זכויות הילד. האיש שכתב
ב 1910 ספרים בשם:
"איך לאהוב ילד" ו"זכות הילד לכבוד". ספריו אלה פונים אל המטפלים האולטימטיביים בילדים: איך לאהוב ילד שפונה בעיקר לאמהות, וזכות הילד לכבוד שפונה בעיקר אל המורים ואל מורים-מתחילים. בימים הקרובים אשתף אתכם בכמה מעצותיו - שנשארו טובות ורלוונטיות גם אחרי כמאה שנים.
לאם המודאגת: הילד לא רוצה לאכול. "איך לאהוב ילד" עמ' 56
..."תינוק אוכל מעט, מעט מאוד, הרה, הרבה מאוד, בהתאם למערכת גידולו.עקומת המשקל עולה לאט או בפתאומיות, ולעתים אינה משתנה משך חודשים. היא לא יודעת רחם בעקביותה: תינוק שאינו חש בטוב משקלו יורד במשך כמה ימים. בימים שלאחר-מכן עולה משקלו באות המידה, בהתאם לצו פנימי, המכריז: עד כאן, לא יותר". כאשר ילד בריא, הגדל בתנאי תת-תזונה, עובר לתנאי תזונה נורמאליים, הוא ימלא את חסרונו תוך שבוע ימים ויגיע למצבו התקין...
עיקרון: על הילד לאכול כמה שהוא רוצה, לא פחות ולא יותר. אפילו כשמאלצים ילד חולה לאכול, לא ניתן לקבוע את התפריט אלא בהשתתפותו, ואין לפקח על תהליך הבראתו אלא יחד איתו.
למורה המתחיל: איך לאהוב ילד / פנימייה עמ' 117
"הייה כפי שהנך - חפש את דרכך אתה. הכר את עצמך לפני שתחפש להכיר ילדים. מסור לעצמך דין-וחשבון לְמה אתה עצמך מסוגל, לפני שתתחיל לתחום תחומים לזכויותיהם ולחובותיהם.- מבין כולם, גם אתה ילד, וחובה עליך, קודם כל להכירו לחנכו ולהשכילו.
רשומות
יפה לשון היחיד. כל ילד בזכות עצמו. בזכות אישיותו המיוחדת ולא רק בשל היותו ילד או בשל היותה ילדה.
השבמחק