מה בבלוג ולמה?

מטרות הבלוג להביא לידיעתכם מידע מגוון על זכויות הילד. בכוונתי לשתף אתכם, ילדים הורים ומורים - בידע ומידע שאספתי במשך 20 שנות פעילות אקדמית וציבורית בתחומים שונים של זכויות הילד בעיקר בתחום החינוך והכשרת מורים במכללת סמינר הקבוצים בתל-אביב, באגודה הבינלאומית לזכויות הילד ובועד הישראלי למען יוניסף. כפעילה וחוקרת של זכויות הילד אני מייחסת חשיבות רבה להעלאת אמנת זכויות הילד על סדר היום של אנשי חינוך, חברי-כנסת בשדולה למען הילד, ובין הורים וילדים.בלוג זה- אמור להיות כתובת לילדים, הורים ומורים שרוצים לדעת יותר על זכויות הילדים בישראל ובעולם.



בקרוב תמצאו בבלוג:



- מאמרים והמלצות על ספרים ותוכניות לימודים ומערכי-שיעור המאפשרים שילוב של אמנת זכויות הילד בתוכנית הלימודים.

- רשימת כתובות של ארגונים שעוזרים לילדים במצוקה

- פינה לציורים שירים וסיפורים של ילדים

- אירועי אקטואליה: קטעי עיתונים ותגובות והארות הנוגעות לזכויות הילד



כתובת לשליחת מכתבים וציורים – e-mail: rina.yitzhaki@gmail.com

יום שישי, 1 בינואר 2010

רוחות של חופש 2010

2010 – רוחות של חופש


הסרט "רוחות של חופש" – הוקרן בטלוויזיה בערוץ 23 ביום שישי, היום, היום הראשון של השנה החדשה. זיפזופ או שִלטוּט אובססיבי מעלה תמונה מהפנטת, ניחוח מיוחד. גבר ואישה, יפים, יפים ביחד זה אל זו, אנגלים, לבושים בסגנון המאה ה – 19, מבטיהם רכים ומלטפים. והיא אומרת אליו: "אמרתי לכל חברותי, כי בכל כפית סוכר שהן שותות בתה (האנגלי, כמובן) יש טיפות דם אמיתי של עבדים".

אני נגנבת. מביאה לעצמי את המרק המהביל אל מול הטלוויזיה ונשאבת אל סרט אנגלי, כבר אמרתי, מה זה אנגלי, עם הפאות, הארמונות, בניין הפרלמנט והמדינאים האנגליים במיטבם. לא "יס מניסטר" העוקצני והחתרני, הפרלמנט מבפנים כמעט תיעודי.

הסרט מלווה את חבר הפרלמנט וויליאם וילברפורס – במאבק ארוך ועיקש להעברת חוק שיאסור את הסחר בעבדים ברחבי האימפריה הבריטית.

אפשר כמובן להתפעל מהמדינאי הנועז, העקבי והאמיץ – שמוליך מאבק לא קל ובוודאי לא מקובל, סופג דחיות ועלבונות וגם איומים...

אני מתמקדת דווקא בתגובות אליו. עד היום אינני מבינה את הנכונות של בני-אדם לעסוק בסחר בבני-אדם אחרים. כמובן שאינני תמימה מלהבין את האינטרס הכלכלי, ובכל זאת – אדונים מכובדים, אנגלים, אירופאיים, האנשים שהמציאו הנימוס. איפה השיפוט המוסרי שלהם?

ומצד שני אני חושבת – הנה, במקום לראות איזה סכום של שנת 2009 אני רואה, איך החברה נעשית מעט יותר אנושית. הנה, אחרי אלפי שנים בהן החברה הייתה "חברת שיעבוד" רוב בני האדם היו כפופים לכל צורה של ניצול והתעללות, כתובת זמינה לפריקת כל מחסום ולסיפוק כל גחמה. מילא עבדות אבל למה אכזריות כזאת? למה התעללות פיזית, רגשית, מינית...

ואחרי הדברים האלה – ההצעה לחיסול הסחר בבני אדם עוברת, מטעמים הומאניים - בפרלמנט ברוב מוחץ. הבית כולו מריע לווילברפורס, אני מוחה דמעה ומנחמת את עצמי, שאכן נעשה צעד חשוב... מתי? תחילת המאבק בפרלמנט הבריטי הייתה ב -1803 והגיע לסיומו, כלומר לביטול הסחר בעבדים ברחבי האימפריה הבריטית (בכל הקולוניות) ב – 1833, שלושה ימים לפני מותו.

ומאז, הסחר אסור... אבל – ממשיך להתקיים, סמוי כלשהו אך קיים. בסינמטק תל אביב מוקרן הסרט "הולי", שנעשה על ידי שחקנית ומפיקה ישראלית עדי זהרוני, עניינו תעשיית המין – זנות של ילדות בקמבודיה. חייה וחיי צוות הצילום היו בסכנה הודות לסרסורים. בסעודיה מנהלים השייכים מרוצי גמלים. הגמלים מובלים על ידי "ג'וקיס" –אלה הנוהגים בגמלים, הם אמורים להיות במשקל נוצה כדי שלא יכבידו על הגמל, לא מרחמים או צער בעלי חיים אלא כדי שהוא הגמל ידהר במהירות.

את הג'וקיס קונים בזול. מאכילים מעט, עד שהם נגמרים. קונים חדשים.

לישראל, יש מקום נכבד בהפרת האיסור לסחר בבני אדם. בישראל מתנהל מסחר ערני בנשים שהן מתחת לגיל 18. ילדות שמנוצלות בזנות.

או. קיי. שנה טובה עולם. 2010


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה