מה יש לנוער להגיד על כל זה?

בתוך כל הבלגן, מה יש לנוער להגיד על כל זה?     טל רביוב 16.02.2010 15:14

המון נאמר בכנס לשלום הילד שנערך השבוע בבאר שבע, והפעם: מה יש לנוער להגיד, מפיה של יו"ר ועדת נוער וקהילה של מועצת התלמידים והנוער הארצית



קראו את הכתבה כולה ב:
http://education.israelnow.co.il/a1073-בתוך-כל-הבלגן-מה-יש-לנוער-להגיד-על-כל-זה

להלן ציטוט הפסקה האחרונה:

"כשנשאלה על-ידי מנחה הפאנל, אורי בינדר, האם לדעתה האחריות לבעיית השתייה מוטלת על המבוגרים ועל חברי הכנסת, ענתה נופר: "לא. אי אפשר להטיל את כל האחריות על המבוגרים, אבל כבני נוער, אנו כן מצפים מהמבוגרים ומחברי הכנסת להיות מספיק אמיצים כדי לטפל בשורש הבעיה, ולא לברוח מטיפולה באמצעות הצעות חוק מיותרות ותכניות שאינן מטפלות בשורש הבעיה. בנוסף, אנו תמיד מצפים מחברי הכנסת להוות דוגמה אישית ולא לשכוח את אחריותם הציבורית"

ראשית יש לברך על הבאת דבריה של נופר יו"ר ועדת נוער וקהילה של מועצת התלמידים והנוער הארצית - לידיעת הציבור. בכך נענה העיתון ליישום אחת מזכויות הילד היותר חשובות: "הזכות להישמע"! אמנת האו"ם לזכויות הילד סעיף 12


נדמה לי שבסוגיה זו, אין ערוך לשמיעת דעותיהם של הילדים והנוער – כדי להבין ולשפר. קראתי את דבריה של נופר. והייתי רוצה לשמוע דעות נוספות ורבות ככל האפשר – לא רק של יו"ר מועצת התלמידים...
לגבי הפיסקה שציטטתי: היא ממש צודקת.

היא אומרת לנו המבוגרים: אתם מתעסקים בענישה ויש לעסוק במניעה. עלינו להתחיל בשלב של חוסר הנחת וחוסר העניין – בתחילתו של ה"שיעמום". יש לפתוח לכל כיוון אפשרי את מושג השיעמום. לאפשר הצגת אתגרים. ולהקשיב גם לביקורת. לילדים יש מה להגיד לנו – איפה הם יכולים לעשות זאת? איפה מתאפשר להם ולנו לדבר בגובה העיניים?

כאן מתחילה הדרך! לכאן, לעניות דעתי, מזמינה אותנו נופר. וכזכור היא מייצגת את התלמידים. אולי לא את כולם – אבל חלק ניכר מהם.
מצפה לתגובותיכם –
רינה